פסק-דין בתיק תא"מ 34090-11-11

התובע אשר הינו תאגיד בנקאי, טוען כי הנתבעת 1 ניהלה חשבון בסניף של התובע המצוי בשד' הנשיא בחיפה. התובע טוען כי ביום 23/1/07 חתמה הנתבעת 1 באמצעות השותפים המרכיבים אותה ובעלי מניותיה, על טופס פתיחת חשבון עו"ש לפיו התחייבה הנתבעת 1 לשלם לתובע לפי דרישתו כל סכום שיגיע לתובע עם ריבית מירבית כהגדרתה בטופס פתיחת החשבון, עמלה והוצאות שונות. התובע טוען עוד, כי ביום  3/11/08 חתם הנתבע 2 על גבי כתב ערבות מתמדת "לכל חוב" החלה על כל אחד מחיובי הנתבעת 1 לתובע , עד לגובה של 230,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, בצוותא עם יתר שותפיו לנתבעת 1. לטענת התובע כתוצאה ממשיכות יתר ותנועות אחרות בחשבון הנתבעת 1 הגיעה יתרת החוב המגיעה לתובע לסך של 24,429.36 ש"ח, כאשר שיעור הריבית אותו נושא החשבון הוא 24.5%. התובע טוען כי הנתבע 2 מכוח ערבותו באותה ערבות מוגבלת עליה חתם, חב לתובע בפרעון חובה של הנתבעת 1, אלא שלמרות דרישותיו מעם הנתבע 2 סירב זה לפרוע את החוב ומכאן תביעה זו.

הנתבע 2 הגיש התנגדותו לתובענה וזו הועברה לבית המשפט.

הנתבע 2 טוען כי ידוע לו שנתבעת 1 ניהלה חשבון אצל התובע, אלא שהוא אינו יכול לאשר את חתימתו על גבי טופס פתיחת החשבון והתנאים לניהולו. לטענתו של הנתבע 2 הוא אינו פעיל בנתבעת 1 מזה מספר שנים ויתר השותפים הדיחו אותו מתפקידו. הנתבע 2 אינו מכחיש כי חתם על כתב ערבות כלשהוא לחובות הנתבעת 2 בעת פתיחת החשבון אך למיטב זכרונו, אין זה כלל כתב הערבות אשר הוצג לבית המשפט. לטענת הנתבע 2 הוא הודיע לתובע ביום 10/11/10 על ביטול ערבותו והתובע אישר זאת. לטענת הנתבעת 2 הוא ערך בירור והסתבר לו כי לאחר ביטול ערבותו הנטען על ידו, עמד חשבון הנתבעת 2 ביתרת זכות במועדים שונים וביום 11/7/11 בוצעה פעולת חיוב אשר העמידה את חשבון הנתבעת 1 על יתרת החוב הנתבעת כעת. עוד טוען הנתבע 2 כי הערבים הנוספים עימם ערב לחובות הנתבעת 1 הופטרו מחיובם ולפיכך מבלי להודות בתוקף הערבות או בקיום חוב של החברה אשר הנתבע 2 ערב לו, הוא טוען כי יש לפטרו גם כן. לטענת הנתבע 2 הוא אינו ערב לדבר ואינו חב דבר לתובע ומכאן שיש לדחות את תביעת התובע.

דיון :

תקנות סדר הדין האזרחי  התשמ"ד 1984 קובעות מפורשות בתקנה 78 כי

"כל מקום שבעל דין טוען טענת מצג-שווא, תרמית, זדון או השפעה בלתי הוגנת, ובכל מקרה אחר המזקיק לפרטים, יפורשו הפרטים ותאריכיהם בכתב הטענות.".

עוד קובעות התקנות בתקנה 79 כי,

"

התובע טען כי בינו לבין הנתבעת 1 נחתם הסכם לניהול חשבון עו"ש של הנתבעת 1 אצל התובע. התובע הציג כראיה את טופס פתיחת החשבון וכן התנאים לניהולו (ראה נספחים 1-2 לת/1) עליהם מתנוססות חתימות הנחזות להיות חתימות כל אחד מן הערבים לחשבון והשותפים בנתבעת 1 וביניהם הנתבע 2.

העד מטעמו של התובע , מר דן מאיר, אשר הינו מורשה חתימה בסניף התובע בו התנהל חשבונה של הנתבעת 1 העיד על כך ועדותו בעניין זה לא נסתרה, למעשה עד התובע כלל לא נחקר בעניין זה בחקירתו הנגדית ומעבר לשאלה האם נכח בעת ביצוע פתיחת החשבון, לא נשאל על מסמכים אלו.

התובע הציג מסמך אשר כותרתו "הודעה בדבר קבלת החלטה לפתיחת חשבון בנק וקבלת שירותים בנקאיים" וצורף לדפי פתיחת החשבון (ראה נספח 3 לת/1) עליו מתנוססות לטענתו חתימותיהם של השותפים בנתבעת 1 וביניהם הנתבע 2.

התובע הציג אף עותק מן המסמך אשר כותרתו "בעלי זכויות חתימה ואופן החתימה" בו נקבע מפורשות על דעת בעלי המניות של הנתבעת 1 כי חותמת הנתבעת 1 בצירוף חתימת הנתבע 2 ובתוספת חתימת אחד משלושת בעלי המניות האחרים היא זו אשר תחייב את הנתבעת 1 (ראה נספח 5 לת/1).

התובע הציג כתב ערבות לפיו התחייבו בעלי המניות בנתבעת 1 וביניהם הנתבע 2 לשלם לתובע מיד עם דרישתו הראשונה את סכום החוב של הנתבעת 1 עד לסך של 230,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית (נספח 10 לת/1). התובע הציג בפני בית המשפט אף דף מידע לערב הנושא חתימה הנחזית להיות חתימת הנתבע 2 (נספח 11 לת/1).  

עיון בראיות אלו מעלה כי הנתבעת 1 פתחה חשבון אצל התובע וכי בעלי המניות בה ערבו לתשלום חובה של הנתבעת 1  לתובע עד לסך של 230,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

עדותו של מורשה החתימה מטעמו התובע בעניין זה ובכלל נותרה בעינה והוא לא נשאל דבר פרט לנוכחותו בעת חתימת הנתבע 2 על גבי הטפסים השונים אשר הוצגו כראיות ופורטו לעיל.